כל התקופה האחרונה אנחנו שקועים בחשיבה על מה אין לנו. אין לנו שגרה, אין מסגרות, אין יציבות כלכלית, אין חגים עם המשפחה, אין חופשות וטיולים, אין מפגשים עם חברים. המון אין. ואז יש אנשים שרואים בזה הזדמנות ומצליחים ליצור. להיות נוכחים בבית, אפקטיביים בעבודה. מעריצה אתכם! ויש את כולנו עם המון רגעי תסכול. אנשים מדברים על דיכאון ועצבות. ומתוך הזה הציץ לי מתוך
המדף הספר "מחסור". שקעתי לתוכו ולהבנה מה מצב של מחסור עושה לי.
למה המצב של העדר כל כך משפיע עלי. הרי יש המון דברים שאני יכולה להסתדר בלעדיהם. לא חייבת שגרה, אוהבת להיות בבית עם הילדים, לא מתה על ליל הסדר. בקיצור אם אני פורטת את מה שאני מרגישה בהעדרו יש הרבה דברים שלא באמת חסרים לי. הקריאה בספר גורמת לי להבין מה המצב הקוגניטיבי והרגשי של מחסור. החיים שלי במערבולת והעדר כל המוכר מכניס אותנו למיקוד על מה שחסר. מודה שעלי זה קצת הקל. להבין שככה עובד
המוח שלי ואילו מניפולציות החשיבה שלי מפעילה על היכולת שלי לתפקד. ממליצה לקרוא :)